התחברות למדריך – עבודה עצמית

למדריכים אין דמות פיזית, הם אנרגיה ואפשר לראות אותם בדרכים שונות. אך מכיוון שאנחנו בני אדם, בדרך כלל אנחנו מזהים את המדריכים כבני אדם גם. הכי קל לנו לתקשר עם אנשים אחרים ולכן קל לנו להיות בקשר עם מדריך שדומה לנו. חשוב להבין שאין משמעות למונחים “אמתי” או “מדויק” בהקשר הזה.

בכל התרגילים השתמשנו בהנחיה “תראו”, אך אין הכוונה דווקא לראות ממש בדמיון. רבים מאתנו לא רואים דבר, אולי רק “מסך שחור”. כאשר משתמשים בהנחיה במושג “לראות”, הכוונה היא לדמות, להציג בעיני רוחכם, להרגיש לחוות או לדעת.

ועוד הערה משמעותית – אחת השאלות הנפוצות ביותר שעולות בשלב הזה היא: “אם אני רואה את התמונה בדמיון, איך אדע אם זה אמתי או שזו המצאה שלי?”

והתשובה מאוד פשוטה: בשלב הזה של תחילת הדרך, זה חסר משמעות וכלל לא משנה. לפי מחקרים, אנחנו ממציאים דברים הלקוחים מתוך עולמנו. אנשים לא ממציאים דברים שאין להם מושג מה הם. לכן, גם אם יש לכם תחושה שאתם ממציאים – כלל לא בטוח שזה כך. בתחילת הדרך עוד אין לכם יכולת לדעת אם מה שראיתם, קיבלתם, חשבתם או הרגשתם הגיע ממקור חיצוני לכם או לא. את הסימן לכך מקבלים כשרואים משהו שמפתיע אתכם, כשמקבלים תשובה שאתם יודעים שלא הייתם עונים בדיוק כך. אלמנט ההפתעה לא קיים כשאתם ממציאים, הוא תמיד מעיד על ידע שנקלט ממקור חיצוני.

אני מציעה לכם לסגל הרגל להשאיר את הספק ואת השיפוטיות בצד כשאתם מתרגלים. בסיום התרגיל תוכלו לחשוב על מה שקרה ולפרש אותו כרצונכם. כשאתם מטילים ספק במהלך התרגיל אתם עוצרים את התהליך.