שלום לכם, אנשים נפלאים, כאן לאבלי.
פעמים רבות כשמסתכלים על אנשים בעולם שלכם, רואים אותם במה שאתם קוראים לו "סבל", מתמודדים עם קשיים, מתמודדים עם פחדים, מתמודדים עם אתגרים שמכבידים עליהם. ואז נשאלת השאלה למה ?- למה נשמה, מרצונה החופשי, בוחרת לרדת לעולם פיזי, כשברור לה שהיא בוחרת אתגרים, כשברור לה שהיא בוחרת דרך שהיא לא תמיד פשוטה לה, כשברור לה שהיא תתקל באכזבות, שהיא תתקל בכאב? מדוע נשמה, מרצונה החופשי, בוחרת בעצם לעבור דברים כאלה?
והתשובה לכך היא בעיקר, קודם כול סקרנות מאוד מאוד גדולה. בדיוק כמו שבעולם שלכם ישנם אנשים שנוסעים לאפריקה, שנוסעים לחקור קרחונים, שמנסים להיכנס לבטן האדמה, שמטפסים על הרים, שמנסים לכבוש את הלא ידוע, כך גם כאשר הנשמות עולות למעלה. תמיד יש עוד מקומות שהן עוד לא חקרו, שהן עוד לא למדו. הסקרנות שטבועה במין האנושי דוחפת את הנשמות לחפש תחומים חדשים והתנסויות חדשות.
הדבר השני שחשוב להבין הוא שתמיד כשנשמה בוחרת שיעורים ובוחרת התנסות, היא עושה את זה מתוך אמונה שלמה שהיא תוכל להתמודד עם המשימה שהיא בחרה. היא תמיד בוחרת משימות שיהיו מאתגרות, שהיא תוכל ללמוד מהן, אבל כאלה שהיא משוכנעת, ושהמדריכים שמלווים אותה משוכנעים, שהיא תוכל להתמודד איתן.
אלא שכשנשמה בוחרת שיעור או בוחרת נתיב, בעצם רב הסמוי על הגלוי. המון המון נתונים לא ידועים, ולא יכולים להיות ידועים, כיוון שבעולם שלכם מה שמפריע הכי הרבה הוא הרגש. ואילו בעולם הנשמות, בעולם שלנו, הרגש, כפי שהוא קיים אצלכם, לא קיים. לא קיים רגש, לא קיים פחד, לא קיימת באמת החוויה עצמה של הכאב לא קיימת בעולם שלנו.
ולכן הנשמה בוחרת את השיעור מתוך מחשבה שהיא תעבור אותו, מתוך מחשבה שגם אם יהיה אתגר, גם אם יהיה קושי, גם אם יהיה כאב, היא תוכל להתמודד אתו. ורק כאשר היא מגיעה לגלגול, ורק בזמן אמת, היא מבינה מה עוצמת השיעור שהיא בחרה.
דומה הדבר לאדם שמתכונן ולומד משהו, אבל אם הוא באמת למד את החומר, אם הוא באמת בקיא, הוא יידע רק בזמן המבחן. ייתכן שהוא חושב שהוא מוכן למבחן, ובכל זאת בזמן המבחן ירגיש כי הוא לא מוכן לכך. ייתכן שהוא חושב שהוא לא מוכן, ואילו בזמן המבחן פתאום הוא יגלה כמה הוא כן מוכן. ובכל זאת, אדם מתכונן ומתכונן, ובזמן האמת, המציאות לא תמיד דומה למה שהוא תכנן. בדיוק אותו דבר קורה לנשמה כאן מלמעלה.
אי אפשר לתכנן פרויקט על הנייר בלבד, ושהוא יהיה בדיוק כפי שהוא תוכנן במציאות. אי אפשר לתכנן מסלול חיים, מבלי שיהיו בו שינויים, מבלי שיהיו בו הפתעות. גם אתם, אנשים יקרים, תלכו בדיוק צעד צעד, כפי שהנשמה שלכם ציפתה עבורכם, כפי שהנשמה שלכם תכננה עבורכם, הרי שאלה שהולכים לצדכם, שיש לכם שיעורים משותפים איתם, הם יכולים לשנות את ההתנהגות, הם יכולים פתאום להיות קשים יותר, להיות מאתגרים יותר, ובהכרח בעצם ישפיעו על הנתיב שלכם.
כיוון שיש כל כך הרבה משתנים, בעצם מראש מה שאתם קוראים לו "נתיב הנשמה", מראש הוא אף פעם לא זהה למה שהנשמה בחרה. הוא תמיד יסטה מנתיב הנשמה, מכיוון שמדובר על מציאות פיזית לעומת רעיון של דרך. לכן, באמת אין מצב שבו אתם תלכו תמיד אחד לאחד בנתיב הנשמה.
והדבר האחרון והחשוב ביותר, כולנו שייכים לאנושות אחת. לכל אחד, בין אם הוא נשמה בגוף פיזי, ובין אם הוא נשמה בעולם העליון, כל אחד מחובר לשליחות הגדולה. והשליחות הגדולה היא לקדם את האנושות.
בדיוק כמו שבעולם שלכם, בעולם הפיזי, יש מתנדבים, ולפעמים הם מתנדבים לסכן חיים, ולפעמים הם מתנדבים לעשות דברים מאוד מאתגרים, שדורשים אומץ כדי לקדם את האנושות, כדי לתרום לכלל – כך גם הנשמות לפעמים יבחרו שיעור מאתגר, שיעור שברור להן שיהיה להן לא פשוט בעולם הפיזי, אבל הוא נועד כדי לחסוך מאחרים כאב, כדי לחסוך מאחרים את הצורך להתמודד עם שיעור דומה.
רבות מהנשמות מתנדבות לעשות ולעבור שיעורים מאתגרים, במיוחד אם הן נשמות גבוהות. כי אז הן מביאות תבונות משמעותיות, מביאות עזרה משמעותית לאנושות, ועל כך הן זוכות להערכה רבה.
ישנה בחירה בעולם למעלה, והבחירה תמיד אמורה להיות לטובתכם. בפועל היא לפעמים מאתגרת, ולכן חשוב שתקשיבו לה ותשנו אותה על פי מה שנכון לכם.
שלכם, בהרבה אהבה,
לאבלי
