אנשים אומרים לפעמים שכוח הרצון נגמר. ואני אומרת זה לא הכוח של הרצון נשגמר, זה הרצון שנגמר.
אנחנו יכולים להלהיב את עצמנו על משהו, וכשאנחנו מלהיבים את עצמנו זה מחזיק לשבוע או לשבועיים. הדלק הראשוני תמיד נגמר. אז אם יש לי פרויקט שאני רוצה להרים, ולא משנה אם זו דיאטה, לימוד שפה, חינוך הילדים או יחסים עם הבעל. ההחלטה הראשונית, אין לה שום משמעות. כיוון שההחלטה ראשונית לפעמים היא לא באמת רצון: אני לוקחת איזו החלטה, אוזרת אומץ, אבל בפנים הרצון האמיתי לא השתנה. עד שאני לא ארתום את הרצון האמיתי לשם, זה לא יעבוד.
אם אני רוצה לעשות איזשהו שינוי אמיתי, אני חייבת לרתום את הרצון שלי לשינוי.
לרתום רצון לשינוי, אם זה שינוי שלא הצלחתי בעבר במשך הרבה זמן (הרבה זמן זה יכול להיות גם כמה חודשים), אני צריכה להרגיש שרתמתי את הרצון לשינוי. איך אני יודעת אם רתמתי? שאין לי שום התנגדות. אם יש בי התנגדות קטנטנה, זה אומר שיש לי רצון מנוגד. אם יש לי רצון מנוגד, יהיו מעצורים,דברים לא יזוזו. מה זה חוסר כוח רצון? אם ניקח דיאטה, כי זה נושא נפוץ, אני מתחילה את השינוי נורא בהתלהבות ואני עושה את השינוי, ואחרי שבועיים אני נשברת. זה בדרך כלל דפוס ההתנהגות שלנו. אלה כל ההחלטות שבהקשר אליהן עוד לא באמת הבשלנו בפנים , אנחנו עוד לא באמת מוכנים לעשות שינוי, אם זה שינוי באכילה או לעשות שינוי בהתנהגות היום-יומית,.
אנו קופצים למים מתוך איזה "יאללה", לקחתי אוויר ועכשיו אני אצלול. הבעיה היא שהאוויר נגמר מהר. תמיד האוויר נגמר, ואם לא עשיתי עבודת עומק, אני אטבע.
אם אתם רוצים לעשות עכשיו איזשהו תהליך או איזשהו פרויקט, חייבים לבנות אותו רגשית קדימה, ולהרגיש שזה נוח לנו.
יכול להיות שיש לי איזו התרגשות ואני לא תמיד יודעת בדיוק לאן אני הולכת, אבל בגדול אני מרגישה עם הדבר טוב, . אם למשל אני רוצה לפתוח נישה בעסק, עסק חדש או להתחיל לעבוד במשהו, ואני מרגישה את הפחד, ואני לא יודעת אם זה נכון לי ואני לא יודעת אם זה יעבוד, זה לא יעבוד. גם אם אעשה את זה, לא אצליח לגייס את כל הכוחות. אבל אם אני בונה את זה לאט לאט, בעצם זה מה שנקרא ליצור רצון.
