שבת האחרונה הייתה אמנם פחות חורפית ממה שקיוויתי,
ובכל זאת אצל חברתי התבשל החמין כל הלילה, פיזר ברחבי הבית ריחות נפלאים,
ואנחנו הגענו בצהרי השבת לקיים מצוות חמין של חורף.
לאחר שאכלנו ושבענו, החלה שיחה על שני נושאים שכמה מפתיע…היו בדיוק הנושאים עליהם דיבר אילן בערב תקשור האחרון.
החברים דיברו על ההתמודדות של נשים בתקופתנו,
על השינוי העצום בתפיסה לגבי עצמאות של נשים בכל תחום.
נושא השיחה השני היה על השינוי במבנה המשפחה הקלאסית והמשפחות החדשות.
אילן קרא לזה בשם הכולל "שיעורים גלובליים", שיעורים של הרבה מאוד אנשים בנושא מסויים.
בספר "מכתבים מהעולם הבא" אילן מסביר זאת כך:
"כאשר יש לאנושות צורך במידע בנושא מסוים שאין לה מספיק ידע לגביו
ושאין מספיק זמן לחכות כדי ללמוד אותו, הופכים את הנושא לשיעור גלובלי.
בבת אחת שולחים נשמות רבות להתנסות במקביל בשיעורים בתחום הדרוש".
אני נמנית על שני השיעורים הגלובליים הללו ללא ספק,
גם אישה שמפלסת את דרכה העצמאית בעולמנו במובנים רבים, וגם משפחתי היא משפחה חדשה.
יש לי שותף להורות לשני ילדינו הנפלאים.
בעוד השיחה מתגלגלת סביב השולחן, אני שמה לב שאנשים מדברים בכעס, בתסכול,
מתוך הרבה חוסר שביעות רצון ועצבנות על הנושאים הללו.
ברור שיש לי עניין רב בנושאים הללו,
אבל הידיעה שאלו שיעורים גלובליים שאני בחרתי או התנדבתי אליהם יצרה אצלי הקלה עצומה.
הרגשתי שלווה, שקט פנימי ורוגע כה נעימים.
אפילו לא היה לי צורך לשתף/לספר/לשכנע (וזה ממש לא מאפיין אותי)
לא היה לי צורך להיות צודקת…
וואווו איזה שינוי, איזו הקלה, איזה כייף.
אז ככה תקשור הופך את החיים לקלים יותר, וזה קורה כל הזמן,
בדברים קטנים וגדולים, בשגרה היום יומית. פתאום מגלים שיש הבנה אחרת, חוויה אחרת מהרגיל.
פרספקטיבה אחרת.
רוני
