דמיון מודרך – השבת רסיסי נשמה / השבת אנרגיה *מתנה לנרשמים — טיוטה —

דמיון מודרך – השבת רסיסי נשמה / השבת אנרגיה

מה זה בעצם השבת רסיסי נשמה או השבת אנרגיה?

כל קשר שאנחנו יוצרים בעולם, בין אם זה עם גבר ובין אם זה עם אישה,
עם חבר או חברה, אנחנו יוצרים חיבור אנרגטי, אלה הם "כבלים אנרגטיים".
יש לנו חיבור עם כל אחד שיצרנו איתו קשר, ובמיוחד עם כל האנשים הקרובים לנו.
זה בעצם הרגש, לב אל לב, זה חיבור שהוא לא חיבור פיזי כמובן.

יש לנו חיבור אנרגטי גם עם האמונות שלנו.
ברגע שאני מאמינה במשהו, אני יוצרת קשר אנרגטי עם אותה אמונה.
יש לנו אמונות שלוקחות לנו כוח למשל, הן לוקחות לנו אנרגיה, ויש לנו אמונות שנותנות לנו כוח, ובעצם נותנות לנו אנרגיה.
אבל יש כל הזמן אינטראקציה ביני לבין האמונות שלי.

גם עם מקומות מסוימים יכולה להיות לי החלפת אנרגיה.
בבית בעיקר, לפעמים בחדרים שונים יש לי אנרגיות שונות, יש לי חיבור אחר של אנרגיה.
ויש עוד מקומות, יכול להיות פארק ליד הבית, שבמקום מסוים בפארק יש לי חיבור אנרגטי מאוד טוב ובמקום אחר יש לי חיבור אנרגטי פחות טוב.

אנחנו יכולים להרגיש את הכבלים האלה, את חיבורי האנרגיה, שזה נורמלי וזה טבעי – אנחנו כל הזמן מקבלים אנרגיה ומאבדים אנרגיה.
אבל כאשר קורים דברים חריגים, הם בעצם לוקחים לנו חתיכת אנרגיה. ואם הכבלים ניתקים מאיזושהי סיבה, הם כאילו הולכים עם האנרגיה שלנו הלאה.
זה יכול להיות טראומות שחוויתי, למשל אם אני קמתי לדבר לפני הכיתה בכיתה א', וכולם צחקו עליי,
אז מבחינתי לקום לדבר לפני קהל זה אסון, ויש לי שם חוסר באנרגיה.

'רסיס נשמה'

למה קוראים לזה 'רסיס נשמה'?
כי אני כאילו איבדתי שם חלק מהנשמה, יש שם אנרגיה שנשארה בחוויה ההיא.
אם למשל אמרו לי שאני לא מספיק חכמה, אז כל פעם שאני חושבת אם אני מספיק חכמה יש לי ירידה כזאת,
יש לי חלק של אנרגיה שנשאר באמונה שאני לא מספיק חכמה. אותו דבר על אנשים שנפרדנו מהם.
זאת אומרת אם אני הייתי חברה טובה של מישהי, והייתה העברת האנרגיה, ומאיזושהי סיבה הקשר ניתק – לא ניתק בצורה הרמונית וטובה,
אלא ניתק בצורה לא יפה, כי היא נפגעה או כי היא פגעה בי, כמו כן יחסים שנגמרו למשל בין גבר לאישה, או בין אישה לאישה.
אז לפעמים הם הולכים ולוקחים חתיכה מהלב, או חתיכה מהאנרגיה שלנו, או רסיס מהנשמה שלנו.

ובסופו של דבר, אנחנו מסתובבים בעולם וחסרה לנו האנרגיה הזאת. זה כאילו המְכל שלנו נהיה יותר קטן.
אנרגיה עולה ויורדת כל הזמן, אין משהו סטטי.
אבל כאשר אנחנו מאבדים חלק מהנשמה או חלק מהאנרגיה הנשמתית, כאילו המְכל שלי קָטֵן,
ואז הפוטנציאל להתמלא הוא יותר קטן, וזה מאוד משמעותי, ולכן אנחנו רוצים מדי פעם לעצור ולנקות את האנרגיה.
הוא לא מתרוקן, הוא כאילו נהיה יותר קטן – זאת אומרת, המקסימום אנרגיה זה כמו סוללה שמפחיתים את היכולת שלה לקבל, אז כבר ה"מלא" זה רק 80%.
כאילו נגסו ממני מהפוטנציאל של האנרגיה.
זה לא איבוד אנרגיה. אני יכולה להיות עכשיו עייפה, כי עשינו כאן משהו ועכשיו אני בנפילת אנרגיה, אבל כשאני אבוא הביתה ויקרה משהו משמח, האנרגיה תעלה.

חוסר אנרגיה גם יוצר פחדים.
אני רוצה להגיע לאיזשהו מקום, אבל כאילו אין לי מספיק אנרגיה להתניע אותי,
ואז אני מרגישה את הפחד מאוד מאוד חזק. ואז הפחד לוקח לי אנרגיה, וזה מתחיל להיות גלגל כזה שלא מאפשר לי לנוע.

החזרת האנרגיה

אנחנו יכולים ללכת ולהחזיר בעצם אנרגיה שאנחנו יודעים שאיבדנו.
אנחנו יכולים לעשות את זה מול אדם, שהוא כבר לא בחיים שלנו מסיבה כלשהי,
לפעמים יש לנו סיפור לא גמור עם מישהו שהוא כבר בעולם שמעבר ונשארה אצלו אנרגיה – אנחנו יכולים להחזיר אותה.
או עם מישהו שניתקנו איתו את היחסים, בין אם ביוזמתנו ובין אם ביוזמתו של מישהו אחר, ואנחנו מרגישים שיש שם משקע.

במהלך הדמיון מודרך, הדברים שקופצים לכם אלה דברים שיש שם איבוד אנרגיה שאפשר ללכת להביא את רסיס הנשמה שנשאר שם.