פעם (לפני שנפתחתי לעניין כפי שבשנים האחרונות), חשבתי שהקסם בתקשור הוא, ששואלים שאלה ומקבלים תשובה – מעין פנטזיה של קבלת תשובות, המונעות מאתנו להיכשל, לטעות, לכאוב…
ככל שהתקרבתי לעולם הזה, הבנתי שתקשור הוא דבר אחר לגמרי.
לפעמים תקשור בהחלט נותן לנו תשובות, המהוות הכוונה, לאן נכון לנו לפנות כרגע, מה נכון לעשות… אבל – למרות שזה נשמע מוזר – לפעמים נכון לנו לטעות.
לפעמים יש לנו דרך ותהליך התפתחות לעבור, ובמקרה כזה, המדריכים לא ינסו למנוע זאת מאתנו.
התבוננו לאחור על החיים ותיווכחו, עד כמה לפעמים, דווקא המקומות שבהם לא הצלחנו או טעינו, לימדנו אותנו הרבה לטובת ההמשך.
בפנטזיה נדמה לנו שמעתה לא ניכשל, לא ניפגע ותמיד נצליח; אך מבחינת לימוד והתפתחות הנשמה, זה יעשה את ההיפך – כי הלימוד המשמעותי ביותר מתרחש דווקא דרך ההתנסות וההתמודדות.
אין מתקשר שתמיד אומר מה שנכון, או יודע לכוון את האדם כך שלא יעשה טעויות, אך ישנם מתקשרים שעוזרים ומכוונים.
הדבר המשמעותי והעצום ביותר בתקשור הוא, שבין שלל הדרכים והאפשרויות העומדות בפני אדם בכל רגע נתון, ישנן כאלה שנכונות יותר עבורו. לא מכל דבר שלא הצלחנו, למדנו. לעתים אנו מרגישים, שחבל שדבר-מה קרה, כי היה מיותר, אך לפעמים מבינים, שקרה לטובה או שלמדנו ממנו.
אז כיצד יודעים לבחור את הבחירות הנכונות לנו ולקבל את ההדרכה הנכונה לנו? – את מה שכעת הכי יקדם אותנו בחיים, וגם אם בטווח הקצר יהיה קשה, לטווח הארוך הוא הנכון לעשות?
התקשור אמנם מחבר אותנו לתשובות "מבחוץ", אך לא פחות מזה, הוא מחבר אותנו גם פנימה – לאמת שלנו, למה שנכון לנו, וההכוונה שהוא מעניק מאוד משמעותית.
לא פעם מתעוררת "תחושת בטן". כשלומדים להקשיב לאינטואיציה ולפתח אותה לרמת תקשור, מרגישים שהתנהלותנו בחיים נכונה יותר, בוחרים בחירות ממקום פנימי נכון יותר, ולמרות שלא הכול תמיד ורוד ואידילי, עדיין יש תחושה, שאנו חיים נכון, פועלים כפי שאנו צריכים – וצועדים בדרך שבה נועדנו לצעוד. זאת בהחלט מתנה ענקית.
