שלום לכם, אנשים נפלאים, כאן לאבלי מדברת.
היום אני רוצה להדגיש את ההבדלים שיש בין מערכות היחסים שהיו בעידן הקודם, לבין מערכות היחסים שיש בעידן הנוכחי.
העידן הקודם, כמו שדיברנו כבר, התאפיין בעידן חברתי. התאפיין בכך שהיחיד היה חלק מתוכנית גדולה, היחיד היה חלק מתמיכה בחברה. כדי שזה יקרה, בעצם נוצר מבנה חברתי של פירמידה אשר בסיסה רחב, רוב האנשים, נמצאים בבסיס.
כולם שווי ערך, הם כולם נטולי ייחודיות, נטולי שום רצון משלהם, והם בעצם נושאים במאמץ המשותף.
מעליהם ישנה שכבה קטנה יותר, שזו שכבה של מנהיגים או מובילים, ברמה נמוכה יותר.
להם יש איזושהי ייחודיות, אבל גם הם בעצם מבצעים את דברם של אלה שמעליהם. הפירמידה הזאת מתנקזת להנהגה, להובלה, למפקדים בצבא. מבנה הפירמידה הוא מבנה יציב מאין כמוהו. הוא בעצם מאפשר לחברה להתנהל בבטחה, והוא יוצר מצב של שליטה בצורה טובה מאוד, כיוון שבעצם המפקד או המנהל, או המנהיג – כל מה שהוא צריך לעשות זה להנחות את אלה שמתחתיו. ומשם אלה שמתחתיו מנחים את אלה שמתחתם וכו', ובסופו של דבר, הם מצליחים להוביל עם שלם, להוביל קהילה שלמה, בצורה בטוחה, בצורה יציבה.
כאשר יש מטרה משותפת אחת עיקרית, אי אפשר לאפשר לאנשים מהשכבה התחתונה ביותר לחשוב, אי אפשר לאפשר לאנשים מהשכבה התחתונה לרצות דברים, לפעול בצורה עצמאית, כיוון שכל מבנה הפירמידה יתערער. כל מי שנולד בעידן הקודם, כל מי שחי בעצם את הילדות שלו לפני יותר מעשרים שנה, נולד בעידן של פירמידה, נולד בעידן שבו היו תפקידים ברורים לכל אחד. המנהיג היה מנהיג, ולא ערערו את מעמדו. מבנה הפירמידה היה גם בקנה מידה קטן בכל קהילה, גם במשפחה. אב המשפחה היה השליט, ולא העזו לערער על מקומו. היה ברור מי יותר חשוב ומי פחות חשוב. זה עשה סדר, זה נתן ודאות. לא היה חופש בחירה, לא הייתה אפשרות ללכת, לפעול, לפי רצון, לפי מה שנכון או לא נכון לאותו אדם. התכתיב מלמעלה הנחה את מה שנכון לך.
כאשר אנחנו מתבוננים לאחור, אנחנו מוקירים את התהליך שהאנושות עברה. לולא התהליך הזה, לא הייתה התפתחות כפי שהיא הייתה, לא הייתה הקִדמה יכולה להיווצר, כיוון שהקִדמה הייתה צריכה את הבסיס האיתן. אבל בתדר הנוכחי כיום, בעצם אין מבנה של פירמידה, או יותר נכון – אין מבנה כלל. בעצם כבר כל אדם בפני עצמו יכול להיות בכל רמה שהוא רוצה, יכול להוביל אנשים, יכול להנהיג, בין אם זה מעטים, בין אם זה רבים. המבנה הוא מבנה מרחבי עם אינסוף אפשרויות.
אבל לכם, אנשים יקרים, שגידלו אתכם להבין שכדי להיות מנהיג, שכדי להיות מוביל, נדרשת ייחודיות גדולה, נדרש משהו שאין לאחרים, משהו בולט או מינוי לתפקיד שמישהו החליט שאתם נבחרים.
כיום, כשאתם נדרשים לתפוס את המקום שלכם, לתפוס את התחושה שיש לכם מה לתת לעולם, שאתם מיוחדים, שאתם נפלאים – אתם בעצם מחכים לאותה הוכחה, שהייתה נדרשת בעידן הקודם. אתם מחכים לאותו דבר שיראה לכם שבאמת אתם ייחודיים, שבאמת יש לכם מה לתת לאנשים, שבאמת יקשיבו לכם. אבל זה לא מגיע, כיוון שהעידן השתנה. זה יגיע כאשר תפעלו, כאשר תסכימו להרגיש מיוחדים, תרגישו שגם האחרים מתייחסים אליכם כך. כשתסכימו לפעול כפי שנכון לכם, תראו שהדרך נפתחת.
האתגר כיום הוא לשחרר את דפוס ההתנהגות שהיה פעם. להעז ולהתעסק כל הזמן במיוחדות. יותר מכך, כיום ברור שאין שניים זהים. אותה שכבת בסיס שהייתה קיימת בדור הקודם לא הייתה בנויה מאנשים זהים, היא הייתה בנויה מאנשים שבחרו להראות דברים מסוימים ודברים אחרים בתוכם כלל לא יצאו אל הפועל. אבל בעידן הנוכחי זה בלתי אפשרי. כדי להצליח, כדי להרגיש טוב, אתם חייבים דווקא להביא את הייחודיות שבכם. והייחודיות שבכם אינה חייבת להיות יחידה במינה, היא יכולה להיות דומה לייחודיות של אחר. אבל היא תמיד תהיה אחת, כיוון שאתם לא זהים לאף אחד אחר. יש הבדל בין להיות דומה לבין להיות זהה. לעולם לא תהיו זהים לאחר, דמיון יכול להיות.
הסיבה שאנחנו מספרים לכם זאת היא כדי שתוכלו בעצם ליצור מערכת יחסים חדשה עם עצמכם ועם הסביבה שלכם. מערכת שמושתתת לא על מבנה של פירמידה, לא על תחושה שהכוח יגיע מבחוץ, שההכוונה תגיע מבחוץ, אלא על הידיעה, על ההבנה שההכוונה תגיע רק מתוככם, שהכוח נמצא כבר אצלכם, שיש לכם את כל מה שנדרש כדי לצמוח, כדי להתפתח, וכל מה שאתם צריכים לעשות זה להתבונן ולתת לו מקום כדי שהוא יהיה במלוא הדרו.
שלכם, באהבה,
לאבלי
