"שלום לכם, אנשים נפלאים, כאן קארי מדבר.
הנושא שאני רוצה לדבר עליו היום הוא השיעור הכי משמעותי שקיים אצל כל אדם שחי על פני האדמה,
שקיים אצל כל נשמה, בין אם היא צעירה ביותר ובין אם היא ותיקה. השיעור הזה הוא מערכות יחסים.
אנשים נפלאים, האדם הוא יצור חברתי.
כבר בימי קדם היה ברור שהוא לא יכול להסתדר לבד.
נכון, זה התחיל ממקום הישרדותי.
האדם הרגיש בטוח יותר כאשר היו סביבו אנשים נוספים, הייתה חלוקה בנטל –
חלק שמרו על המשפחה, חלק עבדו, חלק צדו, אבל מהר מאוד התעורר עולם הרגש.
עולם הרגש מוזן ונבנה ממערכות יחסים.
בעצם, כל מה שאתם חושבים על עצמכם, כל מה שאתם יודעים על עצמכם,
מקבל שיקופים וחיזוקים או לעתים הערות מהסביבה.
והדרך שבה אתם בונים את עצמכם, משקפת את האינטראקציה שלכם עם הסביבה.
מובן שמבנה האישיות משפיע אבל אתם מאוד מושפעים מהסביבה ומאחרים.
השיעור במערכות יחסים הוא שיעור מאוד מאתגר,
מכיוון שאנשים לא תמיד מצליחים לבטא את עצמם כפי שהם היו רוצים.
הם משתמשים הרבה פעמים בביטויים ובמילים שמשקפים חלק מעולם הרגשות שקיים בהם.
יותר מכך, הרבה פעמים אנשים לא יודעים ולא מזהים בדיוק מה הוא אותו רגש שמפעיל אותם,
מה הוא אותו דבר שמפריע להם, ולכן חשוב שתזכרו שכאשר אתם מדברים עם אדם אחר,
אתם תמיד בעצם מדברים בשתי שפות שונות.
חשוב שלעולם לא תצאו מתוך נקודת הנחה שהבן אדם השני מבין אתכם לגמרי,
ולא שאתם מבינים אותו לגמרי.
עליכם לבקש הבהרה, לבקש הסבר. ויותר מכך, לנסות לנחש את השפה שלו,
בדיוק כפי שעושים עם ילדים קטנים.
כאשר הילד הקטן או הפעוט מתחיל לדבר ו"משרבט" מספר מילים,
הוא משנה אותן ואינו מדייק בשפה, הרי שאתם כהורים מתאמצים לנחש מה הוא אמר.
אבל כאשר אתם מדברים עם חבר, מכר או קרוב, והוא אומר משפט –
לא רק שמיד אתם חושבים שאתם מבינים,
אתם גם בדרך כלל ממשיכים את הסיפור בתוככם, ממשיכים לפתח את הנושא.
חשוב לנו להסביר לכם שני דברים משמעותיים.
הראשון: לא תמיד זה קשור אליכם.
כבר דיברנו על כך שחשוב שלא תמיד תרגישו שהכול סובב סביבכם.
לפעמים האדם נמצא במצב כלשהו, ואתם הגעתם לסיטואציה במקרה.
אני יודע שרבים מכם חושבים שכל דבר שקורה – קורה בהשפעתם.
זה נכון וזה לא נכון. כל דבר שקורה, קורה שהשפעתכם כי כולכם משפיעים זה על זה,
אבל לעתים זה לא בגלל שזימנתם את זה או לא בגלל שזה מכוון כלפיכם,
אלא הייתם צריכים להיות באותה סיטואציה כדי לחוות משהו,
כדי ללמוד משהו, כדי ללמד את האחר.
אתם רצים מהר מדי לקחת אשמה, מהר מדי כדי להסיק מסקנות.
והדבר השני: השפה.
כאשר אתם נמצאים במערכת יחסים מורכבת עם אדם קרוב זה קשה עוד יותר,
כיוון שזה תמיד מושתת על הערכים שלכם.
כשאתם מעצבים מערכת יחסים אינטימית שנוגעת בלב,
אתם מביאים את האמת שלכם, אחרת לא ייווצר קשר.
והאמת שלכם מושתתת על מי שאתם, על מה שגדלתם, על איך גדלתם בבית,
על איך אמורה להיראות בעיניכם מערכת יחסים.
אבל גם לאדם השני ישנם ערכים, ולעתים הם אינם זהים לערכים שלכם,
גם אם גדלתם באותו בית, גם אם מדובר באח, גם אם מדובר בחבר קרוב, ובטח כשמדובר בבן זוג.
ואז מתחילה התנגשות, כיוון שכשאתם אומרים את המילים 'אהבה' ו'אכפתיות',
יש לכם דימוי, יש לכם תחושה מסוימת. הדבר הזה הוא אוטומטי לחלוטין, אינכם עוצרים לחשוב עליו.
וכשאתם מחפשים, אתם מחפשים בדיוק את אותו דבר שאתם רגילים אליו.
אתם מחפשים נאמנות כמו שאתם מכירים,
אתם מחפשים פרגון כמו שאתם מכירים.
והאדם השני בא משפה שונה, הוא ייתן לכם את מה שהוא מכיר.
ייתכן שמשהו מסוים חשוב לכם, אבל לאדם השני הוא כלל לא חשוב,
בין אם אין לו יכולת לתת את זה ובין אם זה לא חשוב לו.
אני רואה אתכם, אנשים נפלאים, עושים את המאמץ להבין את זה,
וחשוב מאוד שתזכרו שיש פער בין השכל לבין הרגש.
גם כאשר אתם מבינים דבר מה, גם כאשר קיבלתם שהאדם האחר מתנהג באופן שונה,
עדיין ברגעים מסוימים הרגש קופץ.
האוטומט הרגשי, כפי שאנחנו קוראים לו, שמושתת על התמונה הפנימית שלכם,
לוקח לו זמן להשתנות, זה יכול לקחת אפילו שנים.
כך קורה שאפילו אנשים שגדלו במקום מסוים ועברו למדינה אחרת
ומדברים שפה זרה כבר עשרים שנה, עדיין יחלמו בשפת האם.
כי כשזה מגיע למקום של חוסר השליטה, שזה ברגעים קשים, ברגעים שבהם אתם חלשים יותר,
כשאתם נעלבים, כשאתם פגועים – שם עולה הרגש,
והרגש מחזיר אתכם אוטומטית לאותם ערכים,
לאותם מקומות שבהם התמונה העכשווית לא תואמת את מה שהייתם רוצים.
אז איך מתמודדים עם דבר כזה?
בשלב הראשון, אנשים יקרים, לא מתמודדים.
מרגישים את הפגיעה, מרגישים את הכאב.
לא ניתן לעצור את הרגש ברגעים האלה.
ככה מתנהל העולם, ככה זה בטבע.
אפשר לעצור את הסיפור של אחרי, כפי שכבר אמרנו לכם.
הדרך לעצור את הסיפור שאחרי היא להפוך את מה שהיה לחסר רגש –
את האירוע שהיה לנתח ללא הרגשות, כפי שסוקרים אירוע עיתונאי, כפי שמתארים משהו בעובדות.
זה מיד יוציא את העוקץ, יפחית את הכאב.
ואז תוכלו להבין מתוך זה מה הוא הכאב האמתי שלכם.
התרגיל הזה, שאני מקווה מאוד שתתרגלו אותו,
מאפשר לכם מיד או די מהר לחזור ולחבר בין הרגש
לבין התהליך המדהים שאתם עושים במערכת יחסים הזאת,
תהליך של הבנה, של קבלה, של התקדמות.
הדבר השני,
צריך לזכור שההתפתחות תמיד נעשית דרך ההיגיון.
לימוד עובד דרך ההיגיון,
אלא אם זה חוויה בלתי צפויה שהפקתם ממנה לקחים, ואז היא עוצמתית הרבה יותר.
אבל כאשר הלימוד הוא מתוך ההיגיון, זה כאילו ישנו מעבר בין ההיגיון לרגש שלוקח זמן,
זה יכול להיות חודשים ולפעמים זה שנים.
תהיו סבלניים לעצמכם, אל תצפו לראות את זה קורה, גם כשאתם מבינים.
אתם כבר לא פוחדים ממשהו, ועדיין ברגעים מסוימים שוב הפחד עולה.
ככה זה טבעי, כי אם תסלחו לעצמכם ותקבלו את התופעה הזאת, זה יעבור יותר מהר.
המשיכו בעבודה הטובה, היא עושה שינוי, גם אם הוא לוקח זמן.
הסתכלו אחורה וראו, אתם לא אותם אנשים שהייתם בעבר – התקדמתם, התחזקתם, עשיתם דרך.
זה בזכות העבודה המנטלית שאתם עושים,
והרגש משתרך מאחוריה, אבל מה שמפעיל אתכם זה הרגש, ולכן זה כל כך מאתגר.
אז, אנחנו תמיד נהיה כאן כדי לתמוך בכם.
תבינו, הרגש הוא המתנה של החיים שלכם.
הוא נותן לכם חיים מלאי עניין, מלאי אהבה ומלאי אכפתיות.
תנו לו מקום, אבל לא יותר מדי,
כיוון שהוא לא צריך לגרום לכם לקחת אתכם למקומות שלא נכונים לכם.
שם, לאחר האירוע, מתחילה הפרשנות,
מתחיל הסיפור שאינו טוב לכם.
אז להרגיש זה טבעי, אבל לנתח רגש ולעבד רגש בצורה שאתם מעצימים את הסיפור – ממש לא מומלץ.
אוהבים אתכם מלמעלה ומכבדים אתכם,
קארי"
