שלום לכם, אנשים יקרים, כאן קארי מדבר.
הנושא שאני רוצה לדבר אתכם עליו היום קשור מאוד לפחד. אתם מדברים על כסף, על קושי לקבל כסף. הכסף אין לו ערך בפני עצמו. ערך הכסף קשור באופן ישיר לשני דברים: לערך העצמי שלכם, לערך של המהות שלכם, ולפחד בעצם לאכזב.
שני הדברים האלה הם היחידים שמשפיעים על התדר הנתפס שלכם לכסף. ולמה הכוונה? כאשר אדם לא מרגיש ראוי, לעולם הוא לא יוכל לקבל מאחר תמורה הולמת למה שהוא נותן. הוא יחווה את עצמו כרמאי, כשרלטן, כלא צודק בכל דרך שהיא, כיוון שהתמורה אינה נראית לו שווה.
כדי להרגיש ראויים לכסף שאתם מקבלים, עליכם להרגיש ראויים. עליכם לעבוד על המשמעות של מה שאתם נותנים – שם טמון הזרע של אנרגיית הכסף. לא תצליחו לבקש לעולם את הסכום ההולם, תמיד תבקשו פחות ממה שאתם נותנים. כיוון שאז תרגישו בסדר, תרגישו ראויים, כיוון שנתתם יותר ממה שביקשתם. הצורך לתת יותר ממה שתקבלו תמיד שייך לחוסר ערך. בן אדם שמרגיש בעל ערך רוצה איזון, רוצה לתת ולקבל.
כאשר אתם נותנים ומקבלים פחות באופן עקבי, לא על פי בחירה, אלא באופן לא רצוני – תמיד תרגישו מרוקנים, נוצרת מרירות, נוצר תסכול, שיוצר בעצם מערבולת שמושכת אתכם למטה.
כדי להרגיש טוב יותר, הרבה פעמים אתם שולפים את מוטיב השליחות. כדי לא להרגיש בלתי מסוגלים לקבל את מה שאתם חושבים שאתם אמורים לקבל, קל לכם לרתום את אותם ערכים שהם שייכים לעידן הקודם. בעידן הקודם, כאשר עבדו למען שליחות, זה היה בסדר לא להרוויח. אבל בעידן הנוכחי, זה כבר לא משכנע אתכם, במיוחד כשאתם רואים סביבכם את אלה שכן מרוויחים, ומרוויחים לעיתים הרבה יותר מכם, כאשר אתם יודעים שהתוצר שהם נותנים הוא אפילו פחות.
הקושי שלכם לראות את עצמכם בגדולתכם הוא זה שלא מאפשר להרוויח תמורת הנתינה. בעצם לא מאפשר לכם להיות מאוזנים. אם יש לכם קושי לקחת כסף, יש לכם קושי בערך עצמי, יש לכם קושי במוצר שאתם נותנים – שם עליכם לתמוך בעצמכם, שם עליכם לפתח. כיוון שאתם נאמנים לעצמכם, לא תצליחו לבקש יותר כסף עד שלא תרגישו ראויים יותר. ולא תצליחו לשכנע את עצמכם שהשליחות מפצה, כיוון שהתדר הזה כבר לא עובד בעידן הנוכחי. אז גם כשאתם אומרים את זה, אתם עדיין מרגישים מתוסכלים.
הדבר השני שקיים, והוא יכול להיות אצלכם גם אם אתם מרגישים שאתם ראויים, הוא אותו פחד לאכזב. בעצם, לקחת אחריות על האחר.
כאשר אתם מציעים תוצר מסוים, עליכם לוודא שהאחר קיבל את מלוא ערך התוצר. אם הוא לא קיבל את מלוא הערך, הרי שכביכול, במובן מסוים, רימיתם אותו או אכזבתם אותו, ואז שוב אינכם ראויים. מוטיב האכזבה שוב מגיע מהעבר, מהמקום שאנשים מסוימים היו אחראים לאנשים אחרים. בעידן הנוכחי האחריות היא אישית. כאשר בן אדם בא אליכם, הוא בא אליכם לניסיון, לראות אם מה שאתם מציעים זה מה שהוא זקוק לו.
ייתכן שהתוצר שלכם הוא הטוב בעולם, ועדיין הוא לא יענה על צרכיו. אינכם יכולים לעולם לענות על הצרכים של כל מי שיגיע אליכם. עליכם לקחת בחשבון שאחוז מסוים ממקבלי השירות שלכם, התוצר שלכם לא מתאים להם. אין קשר בין זה לבין היכולת שלכם, לבין איכות התוצר שלכם. אין קשר בין מה שאתם מציעים. פשוט זה לא מה שנכון להם.
ביום שתלמדו להסתכל על זה ככה ולא לקחת את זה אישית, להבין שהאחריות היא מוטלת על שני הצדדים – אתם תפקידכם להביא את המיטב שבכם, להיות הוגנים, להיות אותנטיים ולתת את המרב שאתם יכולים. ואילו הצד השני זכותו להחליט אם זה מתאים לו או אם זה לא מתאים לו. ואם זה לא מתאים לו, עליו לבחור בדרך אחרת.
בעידן העכשווי הדיוק והאינדיווידואליות כל כך משמעותיים, שגם המומחה הכי גדול לא מתאים לכולם. אבל, כפי שאתם תלכו לקבל ייעוץ מרופא ותשלמו על כך סכום גבוה, וכשתצאו ממנו תגידו"אניהולך לחפש חוות דעת שנייה", ולא תרגישו שזה לא בסדר, כך הדבר נכון בכל תחום אחר בחייכם.
כאשר מדובר על חומר, כאשר אתם מוכרים או משווקים חומר, בגדים, נעליים, תיקים, קל לאדם השני להבין מה הוא מקבל. אבל רובכם לא משווקים חומר. כאשר אתם נותנים ערך, משווקים מוצר שהוא לא נראה, אלא שהוא נחווה, הוא נתון לפרשנות. וכשהוא נתון לפרשנות, תמיד יהיו אלה שזה לא יתאים להם.
אנשים נפלאים, אל תיקחו את זה באופן אישי, אל תפחדו לאכזב. כאשר תבינו את זה, תוכלו בעצם להרגיע את הפחד מהאכזבה. בעצם להבין שיהיו כאלה שיתאכזבו, לא משנה מה תעשו. וככל שתקבלו את זה מראש, יהיה לכם קל להתמודד מולם כאשר זה יקרה. ככל שתהיו יותר מדויקים ויותר נאמנים, הם יהיו מעטים, כיוון שהתדר שלכם יקרא מראש, יזמן מראש, את אלה שבעלי תדר דומה. אבל אי אפשר בעידן האינדיווידואל לקלוע לטעם של כולם.
שני דברים, אם כך, עליכם לעשות בהקשר של הכסף:
הראשון הוא לוודא שאתם מעריכים את המוצר שלכם, כפי שאתם רוצים. ואם אתם מרגישים שאינכם מעריכים, תבקשו עזרה, תבקשו תמיכה, כך שתוכלו להעריך. והשני, עליכם לשחרר את התוצאות, להבין שמרבית האנשים ייתרמו, מרבית האנשים יקבלו מכם, אבל תמיד יהיה קומץ שירגיש שזה לא הדבר המתאים לו.
אלה הכללים החדשים בעידן החדש.
אינכם יכולים לרצות את כולם.
כאשר תפסיקו לפחד מהאכזבה, תוכלו להגיע למקום הרחב, למקום הנכון לכם, למקום שבו תעזרו לרבים אחרים.
שלכם, בהרבה הוקרה,
קארי, מדריך מ״מועצת השישה״.
