על מימוש עצמי | לאבלי, ״מועצת השישה״

שלום לכם, אנשים נפלאים. אני מאוד שמחה לראות אתכם כאן.

הנושא שאני רוצה לדבר איתכם עליו היום הוא מימוש עצמי. כל מי שנמצא כאן נמצא כאן כי הוא רוצה לעשות משהו משמעותי בחייו. לא סתם הגעתם לכאן. לכולכם יש תכונה משותפת של הרצון ללכת אחרי הדבר שנכון לכם. אף אחד מכם לא רוצה להיות סתם עוד בורג באיזושהי מערכת, ואני משתמשת בביטוי שמבחינתכם הוא ביטוי לא נעים. יש הרבה אנשים בעולם הזה שזה אכן מתאים להם, אבל בקבוצה הזאת אין אחד שזה נכון לו. 

מצד שני, כולכם מרגישים בערה בבטן להתקדם, לשפר, להגיע למקום שנכון לכם. הדחף הפנימי הזה הוא קול הנשמה שקורא לכם ללכת בדרך, לא לוותר. אצל כל אחד מכם ישנה אי-בהירות לגבי מה שאתם עושים היום, לגבי מה שאמור להיעשות בעתיד. זו אי-בהירות מסוימת ולא אי-בהירות לגמרי. אני כאן כדי להגיד לכם שאתם שייכים לעידן מאוד מיוחד, שבו האמת מתגלית תוך כדי העשייה. האמת לא ידועה מראש. ולמה הכוונה? 

לא תוכלו לדעת בוודאות מה נכון לכם. לא תוכלו לדעת בוודאות שתצליחו לפני שאתם עושים את הצעד. כל אחד מכם צריך לבחור בדבר שנראה לו שמתאים לו ולהתחיל לעשות אותו. כשאתם מסתכלים על דרך, אתם יכולים לראות שהאופק של הדרך תמיד חסום, אי אפשר לראות לאן הדרך ממשיכה כי תמיד קו הראייה מתכנס לנקודה. אבל כשאתם מתחילים ללכת בדרך, פתאום הדרך נפתחת, הדרך מתרחבת. ואם לרגע תגלו שהיא באמת חסומה, תמיד תוכלו לחזור קצת לאחור ולבחור הסתעפות שיותר נכונה לכם. 

בעצם אתם שייכים לדור שגדל בנקודת התבוננות שונה. בדור שגדל לפני כחמישים שנה. אז הם בחרו מקצוע, הם בחרו עשייה בגיל צעיר ודבקו בה עד סוף ימיהם. אז, לבחור מקצוע היה בעצם לדעת שמה שבחרת זה מה שתהיה. המצב כיום הפוך לגמרי – מקצוע בדרך כלל מכיל בתוכו כל כך הרבה אפשרויות שונות, כל כך הרבה מקום לבחירה שלכם. מקצוע זה משהו שנוצר תוך כדי העשייה. כאשר אתם רוצים לדעת מראש לאן הדרך מובילה, אתם לא יכולים באמת לנוע. זה מצב שיוצר חוסר ביטחון, שיוצר עצירה ושאין בו אהבה, אלא להפך, הוא יוצר פחד. 

המקום שלכם הוא להסתכל היום על החיים שלכם ולראות איפה אתם מחכים לתשובה מדויקת לפני שאתם עושים את הצעד. זו לא הדרך שתקדם אתכם. הדרך שתקדם אתכם היא פשוט לבחור כיוון ולהתחיל לצעוד בו, בזהירות, בצעדים קטנים, ולראות אם זה מתקדם לכיוון שאתם רוצים – הרי שזה הדבר הנכון לכם ביותר, ולא – כל שעליכם לעשות הוא לשנות מעט את הכיוון. 

הדרך בדרך כלל לא נחסמת, היא רק משנה תפנית, לפה או לפה, ומכוונת אתכם ללכת למקום שנכון לכם. הקול הפנימי שלכם הוא קול מדויק, הוא מתבהר תוך כדי עשייה. הוא לא מדויק כאשר אתם חושבים על הדבר לפני. בדיוק כפי שאתם עומדים במקום שבו המים עומדים ולא זורמים, יש שם תחושה של משהו לא נקי, לפעמים אפילו המים מעלים ריח לא נעים – כאשר אתם עומדים בחיים, עוצרים את הזרימה הטבעית, ישנה תחושה לא נעימה, תחושה של חוסר ערך, תחושה של חוסר מימוש. 

ברגע שתחילים לנוע הדברים נפתחים. אז למרות שלימדו אתכם לפחד מהתנועה, התנועה היום היא הפתרון הכי נכון. הפתרון היחיד שיביא לכם תשובה. ותעשו את זה עם המון המון אהבה עצמית, כי תדעו שאתם לא לבד. אנחנו מלווים אתכם מלמעלה בהמון המון אהבה. 

שלכם, 

לאבלי