אי אפשר… |
ביון "מועצת השישה"
לנוחיותכם תוכלו למצוא תמלול בהמשך.
"שלום לכם, חברים יקרים, כאן ביון.
היום אני רוצה לדבר אתכם על "אי אפשר". מה זה אותו דבר שאתם קוראים לו "אי אפשר"?
כשאתם מסתכלים על החיים שלכם, הייתם יכולים להגיע לכל מקום שאתם רוצים,
כל דבר שאתם מדמיינים, אתם בעצם יכולים ליצור אותו.
אבל אמונה אחת בכלליות עוצרת אתכם,
האמונה הזאת אומרת: "אי אפשר" –
אי אפשר כי זה קשה מדי,
אי אפשר כי אין את היכולות,
אי אפשר כי זה לא נכון עכשיו,
אי אפשר כי כבר אחרים עשו את זה.
האי אפשר הזה בעצם עוצר אתכם בדרך.
אני רוצה להסביר לכם מאיפה לקוחה התחושה הזאת.
פעמים רבות כבר אמרנו לכם שאתם חיים בעידן חדש, אבל נולדתם בעידן הקודם.
העידן הקודם היה עידן של בנייה חברתית, עידן של בנייה של מדינות, של התפתחות טכנולוגית.
בעידן כזה היה צורך בדיכוי הפרט, היה צורך לכבות את הרצון האישי של כל אחד,
כדי שאנשים ינתבו את כל האנרגיה שלהם ואת כל היכולות שלהם לטובת הכלל.
אבל הכמיהה של האדם לממש את עצמו, הכמיהה של האדם לממש את מה שהוא רוצה, את מה שנכון לו – חזקה מאוד.
התבוננו על תינוק שנולד, הוא שואף לחקור, הוא שואף להתקדם.
מה עשתה החברה כדי לדכא את הרצון הזה, כדי לכבות אותו או בעצם,
כדי לרתום את בני האדם לעשות את מה שחשוב לה, על פני מה שבעצם חשוב להם?
חוקים ופקודות
חוקים ופקודות עובדים על בני האדם רק באופן חלקי.
זה מעורר בהם את הצורך לעצמאות, זה מעורר בהם את הצורך למצוא פרצות,
זה מעורר בהם את הצורך לעשות דברים בדרך שלהם.
אבל ערכים ושייכות הם כלים משמעותיים מאוד כדי לרתום בני אדם, כדי להיות שייכים לחברה מסוימת.
אנשים מוכנים ללבוש בגדים שלא אהובים עליהם, אנשים מוכנים להתנהג בדרכים לא טבעיות,
לאכול דברים מסוימים או להימנע מדברים מסוימים, אנשים פועלים בניגוד גמור לכמיהה האמתית שלהם,
ובלבד להרגיש שייכים, ובלבד להרגיש חלק.
זה הכלי המשמעותי ביותר שהחברה משתמשת בו,
ובעבר בוודאי שהיא השתמשה בו כדי להסית את בני האדם מהדרך שהם היו הולכים בה, אם הם היו חופשיים.
זה לא נעשה בכפייה בדרך כלל, זה נעשה ברתימה. זה נעשה דרך האמונה שאם לא תעשו את מה שביקשו מכם,
לא תהיו חלק, לא תהיו שייכים.
בעבר, אדם לא שייך היה אדם אבוד. הוא לא היה יכול לשרוד, גם לא פיזית ובטח שלא נפשית וחברתית.
התלות בחברה, אחד בשני, לפני כמאה שנה הייתה גדולה בהרבה מהתלות כיום.
כיום אדם גם ללא חברים יכול לשרוד, יכול להצליח, יכול להיות במשרה מכובדת,
יכול להיות במצב כלכלי טוב, ובלי להיות תלוי באחרים. זה לא היה כך בעבר.
היה צורך בהדדיות, ולכן השייכות הייתה השוט המשמעותי ביותר שאתו השתמשו.
שייכות והפחדה – הפחדה שאם לא תעשו את מה שנדרש, לא תהיו שייכים.
כך עבדה גם הדת בחלקה, תמיד הראו לבני האדם כביכול את האור שנמצא בקבוצת השייכות,
ואת האיום, את הפחד ואת הלבד שהם יהיו, אם הם לא יהיו שייכים.
"אי אפשר"
מכאן נובע כל "אי אפשר" שלכם.
כאשר אתם אומרים "אי אפשר", האיום הגדול ביותר עליכם זה לא להיות שייכים,
זה בעצם להרגיש שאתם מפסיקים ללכת בתלם שמוביל אתכם למשפחה,
לא המשפחה הפיזית, אלא המשפחה בתחושה, שמוציא אתכם מהקבוצה.
כדי להעז לממש את מי שאתם, אתם צריכים לראות בכם שונות, לראות מה מיוחד בכם,
כי זה אותו דבר שרוצה לבוא לידי ביטוי.
אותו דבר שמיוחד בכם, יכול להיות שהוא מיוחד גם באחרים, אבל לאו דווקא,
כיוון שההתבוננות על הייחודיות שלכם היא כשלעצמה מפחידה,
כי אם אתם מיוחדים אז אתם שונים, ואם אתם שונים אולי לא תהיו שייכים.
הפחד שקיים מדורי דורות, תחשבו שזה משהו שעובר אלפי שנים אצל בני האדם,
זו אמונה שקיימת החל מהתקופה שהאדם החל להתפתח, זה הכלי המשמעותי ביותר של החברה.
ולכן הפחד שעולה בכם, אנשים נפלאים, כשאתם רוצים לממש את היכולות שלכם,
הוא אותו פחד שאתם עומדים לאבד הכול. זו חוויה משתקת,
ואותה חוויה משתקת לא מאפשרת לכם פשוט לנסות לבטא את מי שאתם.
אתם מעדיפים לעצור ולא להסתכן. ואז התסכול ותחושת הפספוס הם גדולים.
הגשמה
בעצם כיום התדר התהפך, ומה שנכון היום הוא להביא את עצמך לידי ביטוי.
בעידן כיום אי אפשר לחוות אושר, אי אפשר לחוות סיפוק, כשחיים מתוך פספוס,
זה פשוט לא עובד יותר. ההגשמה אינה כבר בחיים בשביל אחרים, כפי שהיא הייתה לפני חמישים שנה.
ההגשמה היא בחיים בשביל עצמי. האדם חי בשביל עצמו, ותורם בכך לחברה,
ומאפשר לכל אחד בחברה להיות שם בשביל עצמו.
המודל החברתי השתנה. הילדים שנולדים בעידן הזה, הדברים ברורים להם,
הם פועלים כך באופן טבעי, אבל אתם עדיין חיים באמונות הקודמות.
אז דבר ראשון, זכרו, אנשים נפלאים, זה מושתת על אמונה שלימדו אתכם שנים על גבי שנים.
זה לא רק מהגלגול הזה, זה בוודאי היה בגלגולים רבים שלכם,
זו אחת האמונות הכי עתיקות שהכי משפיעה על בני האדם, ובוודאי שעליכם.
כיום הדרך לצאת מהאמונה הזאת היא קודם כול להכיר בה שהיא כבר לא נכונה.
הסתכלו סביב, חלקכם עדיין מאמינים שאם הם יעשו דבר לא נכון, החיים שלהם יתפרקו.
שאם הם ישגו, הם יהיו דחויים ולא אהובים. הסתכלו סביב וראו – האנשים המוערכים הם אלה שמעזים,
הם אלה שעושים דברים שונים. גם אם אתם לא אוהבים את מה שהם עושים,
אתם מעריכים את ההעזה, את העצמאות. שוב אני אומר, כל דבר שברצונכם להשיג כמעט הוא אפשרי.
וגם אם לא כרגע, הוא יהיה אפשרי בעתיד.
אל תפסיקו לחלום, אל תעצרו את עצמכם. זו הדרך היחידה שלכם אל שמחה ואל אושר.
שלכם, ביון"
