לפעמים, לקראת עשייה כלשהי, אדם אומר לעצמו, "אני לא מאמין שזה יצליח".
לאמונה יש כוח עצום ואנרגיה חזקה מאוד, אבל האנרגיה של חוסר אמונה, חזקה עוד יותר. כשאדם שרוי בחוסר אמונה, האנרגיה הזאת משפיעה ובעצם משדרת, שהוא לא רוצה שהדברים יקרו לטובה.
קיים בלבול בין אמונה לידיעה.
בדרך כלל, אין לנו ידיעה לגבי האופן שבו דברים יקרו, האם או עד כמה יצלחו. אין לנו וודאות שנצליח, אך באותה המידה, אין ידיעה שלא נצליח.
מאז ומעולם, המוני אנשים הצליחו, לאחר פעמים רבות שלא צלחו. אי-הצלחה הוא כמעט תנאי להצלחה. ההבדל בין מי שמצליחים ואלה שלא, לרוב נעוץ בהבדל שבין התייחסות עניינית, ברוח – "אני עדיין לא יודע/ת איך לעשות את זה נכון", שמשאירה פתח ומאפשרת לדברים לקרות כפי שהם אמורים, לבין חוסר אמונה, בהתבטאות כמו, "אני לא מאמין/ה…", שסוגרת אפשרויות ומצמצמת סיכויים.
בחיים יש מעט מאוד אמיתות, ורוב מוחלט של השערות. אמונה היא בחירה – לא אמת ולא עובדה. לכן, אפשר לבחור במה להאמין.
לימדו אותנו, שלהאמין בטוב זאת אשליה; גם להאמין ברע זאת אשליה, אבל כזאת שפוגעת בנו. זוהי משמעות הביטויים, "נבואה שמגשימה את עצמה" ו- "מחשבה יוצרת מציאות".
חוסר אמונה כמעט תמיד מוכיח את עצמו. אדם שלא מאמין, ימצא הוכחה לכך, שהוא צודק, ואדם שמאמין, ימצא הוכחה לצדקת אמונתו.
כשאנחנו פועלים, אנחנו מניעים את האנרגיה לכיוון נכון, גם אם לא מגיעים מיד לתוצאה הרצויה. עשו צעד, התבוננו ובדקו, במידת הצורך תקנו, אבל כל הזמן בחרו להאמין.