למה לי ביקורת עצמית? |
תקשור עם לאבלי, מדריכה מ"מועצת השישה"
"שלום לכם, אנשים נפלאים, כאן לאבלי מדברת.
הדברים שהכי מפתיעים אותנו הם לראות כמה אתם נכונים לתת אהבה,
כמה אתם נכונים לפתוח את הלב כשזה קשור באחר,
וכמה זה קשה לכם לעשות את זה כלפי עצמכם.
כשאתם רואים אדם חלש, כמעט תמיד תרגישו צורך לעזור לו,
אבל כאשר אתם נמצאים במצב חלש כמעט תמיד זה יעורר בכם כעס.
אנשים יקרים, זו אינה אשמתכם, זו הדרך שבה חונכתם.
דרך זו יצרה עיוות באמונות ובחשיבה שלכם, שהיום מוביל אתכם כמעט בצורה אוטומטית.
לימדו אתכם להאמין שרק ביקורת תקדם אתכם,
לימדו אתכם להאמין שאם תכעסו על עצמכם כאשר טעיתם – לא תטעו בפעם הבאה,
אלא שהדברים, מבחינה אנרגטית, הפוכים לגמרי.
העידן הזה
הסתכלו סביב על אנשים בעידן שלכם, בתקופה שלכם,
כמה יכולות יש להם, כמה מבורכים הם, ועם זאת – כמה מבולבלים הם.
כמות האנשים שאוהבים את הדמות שלהם, גם מבחינה חיצונית וגם מבחינה פנימית, היא מאוד נמוכה,
למרות שההישגים בעולם, התרומה שלכם לעולם והאכפתיות שלכם מאוד גבוהה.
הסתירה הזאת גורמת לכם להרבה כאב,
ואנחנו כאן מלמעלה רוצים לעזור לכם לשנות את הגישה
ולהבין שהרבה דברים לימדו וחינכו אתכם מתוך מטרה לבנות את העולם,
לפתח את העולם, לבנות חברה – הדברים משתנים עם הזמן, גם הערכים משתנים,
ככל שהאנושות מתפתחת חייבים לשחרר ערכים ישנים.
ערך דוחף אתכם קדימה כל עוד הוא מתאים לתקופה. כאשר הוא כבר אינו מתאים לתקופה,
הוא כמו משקולת על הלב, כיוון שאתם נתתם לו ערך רגשי מאוד גבוה ועכשיו מאוד קשה לשחרר אותו.
הביקורת, ובמיוחד ביקורת עצמית, נחשבה לדבר מוערך ביותר בתקופה הקודמת.
חינוך בעזרת ביקורת התפרש כאהבה, כאכפתיות, ולכן אתם למדתם לשפוט את עצמכם על כל דבר.
העידן השתנה ואתם נפתחתם כלפי אחרים, אתם פחות מבקרים את האחרים,
אתם מקבלים הרבה יותר את השוני, מקבלים הרבה יותר את החולשות של האחרים,
מרביתכם יכולים לסלוח בקלות רבה יותר לאחרים – אבל פחות לעצמכם.
קודם כל, חִשבו על כך, כמה עיוות יש בתופעה הזאת.
האם פעם ביקורת עזרה לכם?
נכון שהתבוננות והבנה של המצב תמיד עוזרות, אבל התבוננות שאינה שיפוטית.
ביקורת יש בה תמיד שיפוטיות ועל כן היא תמיד חוסמת.
לתת משוב ענייני שמתאר מצב זה יכול לעזור, אבל מרבית בני האדם כלל אינם יודעים איך לעשות זאת.
מרבית בני האדם כבר מגיעים עם אמונה מוחלטת לגבי התחושה לגבי מה שהם עשו,
ובדרך כלל, ככל שהם שופטים את מה שהם עשו בחומרה
כך הם שופטים את עצמם בחומרה, וכך הם יחזרו שוב ושוב על אותם דברים.
כשאנחנו מתבוננים עליכם, אנשים יקרים, אנחנו רואים שדווקא ברגעי הקושי שלכם,
דווקא באותם רגעים שאתם הכי זקוקים לחיבוק,
דווקא אז אתם עסוקים בלהכות את עצמכם.
כך אתם נותרים בלי אנרגיה ובלי יכולת לצאת מאותו מצב,
ובטח שבלי יכולת להרגיש אהבה ואמפתיה לאתגר שעומד בפניכם.
הביקורת והשיפוטיות רק עוצרות אתכם.
בשלב ראשון, עשו לכם מנהג לעצור את זה, פשוט לעצור את זה, גם אם אינכם יודעים להגיד אחרת.
כאשר ילד מקבל מכה או טועה, הדבר שהוא הכי צריך זה עידוד.
אתם יודעים לעשות את זה, הילד שבכם נשאר תמיד, גם הוא זקוק לעידוד ברגעים קשים.
אחד המכשולים הגדולים ביותר לאהבה ולערך העצמי הוא הביקורת העצמית – לא הביקורת של האחר,
הביקורת של האחר לא תפגע בכם אם היא אינה מהדהדת את הקול שכבר נמצא בתוככם.
אז אנשים יקרים,
ככל שתמשיכו להעביר ביקורת, תמשיכו לחורר את מֵכל האנרגיה שבתוככם,
תמשיכו לפגוע באמונה וביופי שלכם ותוכלו להגיע רחוק פחות. חבל.
אנחנו מזמינים אתכם להפסיק להעביר ביקורת על עצמכם,
להתייחס באופן ענייני לדברים, ואם אפשר לתת לעצמכם חיבוק.
ההתנסות בעולם הפיזי היא חשובה וכל מי שמתנסה מצליח לפעמים, ולפעמים לא.
ככה זה צריך להיות, ככה זה תמיד היה.
אם אתם רוצים באמת להצליח, עליכם לאפשר לעצמכם להתנסות בכל האפשרויות,
ולכך נדרשת אהבה, נדרש אותו חיבוק.
אז אנחנו שולחים לכם מכאן חיבוק חם מלמעלה.
שימו לב בפעם הבאה שאתם מרגישים שאתם לא בסדר, שטעיתם,
תרגישו את הניצוץ מגיע מאתנו, תרגישו אותנו מחבקים אתכם באהבה
ומודים לכם על ההעזה שלכם לנסות, על ההעזה שלכם לטעות.
הרצון שלנו הוא שתחיו בהגשמה, שתהיו בשמחה ונדרש שיתוף הפעולה שלכם לקבל את מי שאתם ביותר חמלה.
שלכם, באהבה, לאבלי"
