״רובכם חיים בעולם אחד וחולמים על עולם אחר, אך לא מגשימים את חלומותיכם. אתם חושבים שאי־הגשמת חלומות נובע אך ורק מפחדים, אך לא כך הדבר. הגשמת חלום יכולה להפוך את מציאות חייכם ולשנות את אורח חייכם, ויש יתרונות בחוסר שינוי. למשל, אפשר להישאר במקום הבטוח, המוכר והידוע, כפי שאני עשיתי בדרכי המקצועית.
בימי חיי הרגשתי פחד מהגשמת החלום. כן, חלמתי להצליח יותר מאשר הצלחתי. חלמתי לשחק תפקיד ראשי בסרט, חלמתי לשחק בסרט הוליוודי, ואף הוזמנתי לארצות הברית לשחק בתפקיד של איש עסקים גרמני בסרט הוליוודי. אך שחקן גרמני אחר קיבל את התפקיד, וזה פגע בי מאוד. לא סלחתי לשחקן ההוא מעולם. חייתי באמביוולנטיות – מצד אחד רציתי לגרוף הצלחה רבה, ומצד שני רציתי להישאר בשורה השנייה על הבמה. אינני יודע מה היה קורה אילו הייתי מקבל תפקיד זה, אך אני יודע שהרגשתי כישלון גדול, הרגשתי שאני לא מספיק טוב, הרגשתי אכזבה גדולה והחמצה אשר ליוו אותי עד יומי האחרון. מרגע זה חדלתי לשאוף להצלחה, וזו הייתה החמצה גדולה אף יותר.
מהלך חייכם הוא כמו נהיגה במכונית. אתם יכולים להמשיך לנסוע הלאה והלאה באוטוסטרדת החיים, וכשתראו כפר ציורי בצד הדרך, תוכלו לחלום לרדת מהכביש המהיר, לשנות את הנתיב, להעז… אך אתם ממשיכים בנסיעה, הלאה והלאה, עד סוף חייכם בעולמכם. ואת הדרך היפה, את הכפר היפה, לא תראו לעולם.
תעלו אז למעלה, לעולם העליון, תתבוננו מטה ותשאלו את עצמכם, "למה לא פניתי? למה לא יצאתי מהאוטוסטרדה? למה לא ירדתי לכפר הציורי שבו כל כך רציתי לבקר?" ותשובתכם תהיה: "כי פחדתי לשנות, כי פחדתי להתאכזב, כי פחדתי שלא אדע את הדרך חזרה", ועוד כהנה וכהנה. האם כך אתם באמת רוצים לחיות?
נכון, הכול יכול להשתנות כשמממשים חלומות. בחלום הכול טוב, הכול מסתדר, אך במציאות צריך לעיתים גם אומץ, להשקיע מאמץ, להסתכן וללכת לעבר הלא נודע. לא הכול ידוע, לא הכול ברור, כי המציאות לא תמיד מתממשת כבחלום.
חלומות רבים חלמתי, אך את רובם לא מימשתי. במובן מסוים הייתי דון קישוט, במובן מסוים נשארתי ילד. אהבתי לחלום אך פחדתי לממש את חלומותיי פן אתבגר, פן ייפקחו עיניי. מכאן אני רואה את טעותי. יכולתי לממש את עצמי יותר, לגעת בלבבות רבים יותר, לשמח אנשים רבים יותר – יכולתי להיות מאושר הרבה יותר.״
גדעון זינגר מתוך ״החיים בעולם הבא על פי גדעון זינגר״.
