אפשרויות נתפסות כדבר חיובי… אלא שריבוי אפשרויות לא פעם יוצר בלבול, שגורם לנו ללכת לאיבוד ולהיעצר.
המחשבה על מה שיכול היה להיות אחרת, מעוררת תחושה משתקת, של החמצה ופספוס.
כשנכיר בכך, שהמציאות (של כל אחד/ת מאתנו) היא האפשרות היחידה שקיימת, נוכל לפעול כדי לשנות אותה, וזה שונה בתכלית מרצון פסיבי במציאות אחרת.
רבים מרגישים שאינם במקום הנכון להם, ולא עושים מספיק, כי מחכים לאפשרות חדשה שתיפתח ותשנה את חייהם… אבל זה לא קורה.
אפשרות היא מה שאנו יוצרים, תמיד מתוך הקיים. בהמתנה לאפשרות אחרת, אנו מוותרים על מה שקיים, בתקווה שיום אחד יהיה אחרת, אבל זה גורם לכאב ולא מייצר שינוי.
המצב הקיים (של כל אחד/ת מאתנו), הוא הבסיס לשיעורים שלנו ולמי שאנחנו. אפשר ליצור בו שינויים, בדרך של צעד-צעד, אבל אי אפשר ליצור באחת מציאות אחרת.
כשאנחנו נושאים עיניים אל אותם אנשים נדירים, שקרו להם דברים משני מציאות במהירות, אנחנו מפסיקים להתמודד עם אתגרי המציאות שלנו, מייחלים לאפשרות כזאת שתגיע לחיינו, והפער בין הקיים לרצוי גורם לתסכול שרק מוסיף להכביד עלינו.
מציאות חיינו היא מה שאנו אמורים להתמודד אתו, ומתוכו תמיד יש אפשרות, לא לשינוי המציאות, אלא להתמודדות אחרת עם זאת שקיימת – וזהו המפתח להיפתחות של דלתות חדשות, שלמעשה כבר קיימות, אך בגישת ההמתנה להזדמנות הפז המיוחלת, איננו מנסים לפתוח אותן.
ביכולתנו לבחור, אם אנחנו רוצים להיות בעלי השפע, או אלה המקנאים בהם.
ההיאחזות ב"הלוואי…", במקום במה שכבר יש, מחלישה את הכוח לשנות.
התבוננו ביופי שבחייכם כיום, ובמה שתרצו לשנות, מתוכו בחרו נושא אחד, ובו התמקדו והתמידו – באמצעות חיפוש בלתי נלאה אחר הדרך לעשות זאת.
ההתמדה משתלמת; רבים ממי שזכו לממש את ייעודם, הצליחו כי לא ויתרו. אנחנו רואים בהם רק את ההצלחה, אך לא את הדרך הארוכה והמשמעותית שעברו.
בעידן זה, של שפע ומגוון, ההצלחה אפשרית לכולם – לכל מי שיבחרו בכך ויעשו צעד-צעד, את הדרך לשינוי במציאות חייהם.
